יום שישי, 10 באפריל 2015

החמצה

אַל תִּבְטְחוּ לָכֶם אֶל דִּבְרֵי הַשֶּׁקֶר, לֵאמֹר: הֵיכַל ה', הֵיכַל ה', הֵיכַל ה' הֵמָּה (ירמיה ז' 4)

החמצה מלשון חמץ. שמכירתו והצגתו הן עבירה פלילית. שיש פקחים המשכימים קום כדי לתפוס ולקנוס מוכרי ומציגי. מלשון מדינה שבעת עוולות ומרובת מרורים ומוצפת שסעים ורדופת אכזבות שולחת פקחים. והם יאכפו את דין הפיתה ויזכירו לכולם יהדות מהי.

החמצה מלשון פספוס. שמרירותו מורגשת לאורך כל שעות היום ובלילה בפיהם של אנשים שכבר יבשו הסבריהם מלהכיל אמיתות פשוטות של עיקר ותפל וחשוב ושולי ומהות וסתמיות ואמת ושקר. המבכים את מרות הבל המחלוקת על מהות הפשרה. המענג חך הנוגסים במצה ובורחים מחמץ וממהות החג. שניהם אינם מעניינים אותם בחג זה. אוכלי כשר ואינם כשירים להבין.

החמצה מלשון הרע. של חובשי כיפות עטופי תליתות של התנשאות כלפי היתר. ואלה שאינם חובשים אותן, שזוהי ההגדרה היחידה המאגדת אותם כקולקטיב. והם מוציאים לשון זה לעבר זה כדי לבדוק האם נסתתר שם טעם החמצה. והוא הרי פשט גם לעיניים הסגורות, ממאנות להביא אל לוחות הברית הנשכחת.

אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה