"אתה יודע", הוא מסביר לי, "בעצם זה האינטרס שלך, שאני אטייל במקומות מעניינים ואקרא ספרים מעניינים".
"אינטרס שלי? למה?"
"כי ככה אני אוכל לספר לך סיפורים מעניינים"
הייתכן כי הוגדרה מחדש מהותו של האינטרס? האפשר כי טובתו הפרטית של אחר תתורגם בפשטות לטובתנו? והרי למדנו אחרת, והפנמנו חוקים אחרים. ובשפת הרווח וההפסד שלמדנו לא נתונה מילה לתאר את השמחה באושרו של אחר, את הנשימה הצלולה מריאות זרות.
ולחשוב שכל זה בשל סכסוך עתיק יומין בין שתי יריבות וותיקות. הכלכלה החרוצה שאינה יודעת שובע הממאנת להיפגש עם אוייבתה, האהבה החומלת. והרי ידוע לכל את הפחד הנפוץ מהיום בו תיפגשנה השתיים ותתאהב הכלכלה. באותו היום יחליף ההון את מהותו ונהיה כולנו עשירים. יתמלאו כיסנו מטבעות חסד, ועינינו אורות חדשים.
מישהו שלא הכרתי איחל לי פעם להישאר עצוב. "כדי שתמשיך לכתוב", הוא אמר. ואני כותב על זה וחושב ושותק. האם היה אכזרי אליי, או נדיב.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה