יש ארכיון ברשת שזוכר את כל מה שאני קורא, כל ספר וכל מאמר. הוא שומר כל משפט שאני מסמן ואוגר הערות וסימניות. ובכל מקום בו אהיה אני יכול להמשיך בקריאה בדיוק מאותה נקודה. כאילו מעולם לא הפסקתי, כאילו לא יצאתי מהבית.
מי שבאמת ישתדל יצליח לאתר את הכתובת הסודית. ייחשף גם הוא לספרים האחרונים שנפגשתי עימם אמש. ישקע במשפטים האחרונים שמהדהדים אצלי בראש. ייתקל ברעיונות שהתחוללו אצלי לאחרונה, בזרעי ההשראה שפיזרו מסביב, בתמונות שצויירו במילים, בנופים שצולמו ברמיזות.
ואולי בכלל מוטב שנפרסם כולנו את הכתובת הסודית. נשוטט בחופשיות זה בדפי זה. נמיר סודות וכזבים בספרים פתוחים. נחליף מאמצי שכחה בסימניות בהירות. נדע מיד האם אנו באותו דף. האם אנו חולקים את אותו הסיפור, מתקדמים יחד פרק-פרק אל סופו. כמה כאב עשוי להימנע, כמה הרפתקאות משותפות יתפסו את מקומו המיותר.
יש ארכיון ברשת שזוכר כל מה שאני קורא. אני חי שם באופן וירטואלי את החיים האמיתיים. חלון ראווה המשקף נאמנה את מה שאנחנו טורחים לרדד.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה