דבר לא ישתווה

תובנות עשירות תבונה, נוטפות רסיסי ברק,
לא ישתוו או יכפרו, לא ימלאו החלל.
גודש הרפתקאות, מלוא החופן טעמי תבשילים,
זרי מחמאות, רגבי אדמה בחריצי הסוליה מלאי סיפורים על תלאות ומסעות,
אינספור צילומים דמויי ציור וציורים דמויי צילום,
הסודות שנתגלו במרתפים עמוקים, השטפונות שסחפו עמם מטמונות זהב, פנינים שחוקות,
לא ישתוו בערכם, לא יאזנו במשקלם.
הטעמים והזכרונות עליהם התמוגגנו,
השירים והנופים שהלחנו,
העונות והדעות שבאו והלכו,
נקודות המפגש, קווי הדמיון, ריבועים שהתעגלו,
כל שעל ליבנו, שנצבר בראשנו, שנשאב לתוכינו, שננשם ועוכל ונלכד ושוחרר,
ושרף ובער, והלך וחזר,
וחיזק ושבר, התאסף ופוזר,
כל מה שחלמנו שיתחיל וצהלנו שנגמר,
כל רגע מאושר, כל עכבר שהתחזה להר,
כל היום, מהעבר עד מחר,
וכל מה שעוד טרם סופר ודובר והוגדר.
לא ישתוו
לרגעי התום הראשוניים
הבתוליים, התמימים, הפשוטים, הכנים,
מלאי השלווה, מלאי התקווה.
לפני שהכל התחיל
לפני שהכל נגמר.