יום שני, 22 בפברואר 2016

תחפושת של שודד

שוב מתמלאים הרחובות בתחפושות, והרוח הצעירה של תל אביב מסיירת ביניהם לבחור את הדמות המתאימה לחג הקרב. בשונה מהעבר, היום צריך לבחור תחפושת חדשה מדי שנה, כי אלו של שנה שעברה אינן עדכניות. בשונה מהעבר, היום צריך לרכוש יותר מתחפושת אחת, לכל מסיבה בנפרד. בדומה לעבר, העניין כולו משלהב ומערבב בין שטויות של שמחה לרצינות תחרותית, החושקת בתחפושת המוצלחת ביותר. ולפחות, כזו שתעורר מחמאה או חיוך.

בין שלל התחפושות התלויות, איני מצליח לזהות תחפושת ותיקה ומסורתית שאני זוכר מימי ילדותי - תחפושת של שודד. לא הייתה מורכבת במיוחד: כיסוי ראש ועיניים, לבוש מרושל, ושק מלא שלל שנתלה על כתף. ילדים רבים היו מסתובבים כך, מלעיגים את העבריינות, מזקקים מתוכה תעוזה הרפתקנית. מדי פעם היו חוברים לתמונה משותפת עם שוטר או שופט, בהתאם למלאי הזמין בבית הספר.

אני שב ומהרהר בתחפושת הזו מדי פעם משום שאני מוצא בה חשיבות חברתית החורגת מגבולות החג. מדי הגנב אינם רק מגדירים אותו, הם גם מבדלים אותו. משחר הילדות אנו למדים שכך נראה שודד, כך ולא אחרת. הוא קל לזיהוי ולמיגור. כוונותיו בוהקות מבגדיו, ניחוח מזימותיו עולה ממלבושיו. לעולם לא נתבלבל בין השוטר והשודד. לנצח נבחין בקלות בין שוחרי הטוב ההגונים, לנכלוליות דרכיהם של הנבלים.

אבל הקו הבהיר הזה, שנטווה אי שם בפורים הראשון, כבר התפורר לחלוטין לקראת החג הקרב. הוא נחלש כשהמלצר לקח יותר, ונשחק כשהבנק גבה הרבה, ונסדק בחשבונית הסלולר, ונמתח בעמלת מתווך הדירות, ועתה כבר לא נותר ממנו כמעט דבר.

כל חיי עבדתי קשה והרווחתי מעט. שעות השינה שלי מעטות כמידת חסכונותיי. לא במקרה קרה הדבר. כך גדלתי, כך חונכתי. לשאוף להרבה, להסתפק במה שיש. לא דרשתי, לא ביקשתי. ההצלחות אף פעם לא תוגמלו בכסף. ההחלטות אף פעם לא נבעו משיקולי ממון. התגמולים היו תמיד אחרים, מעולמות שונים, ממקורות עמוקים יותר.

דווקא משום כך, משהו בי חסר אונים למול השודדים שאני מזהה מהלכים בינינו. אין מסיכה לראשם, רק משקפי שמש יקרות. אין שק על גבם, רק כיסים טפוחי שטרות. הם אינם נרתעים משוטרים. הם אינם מפרים אף חוק. ישנים היטב בלילה, ועירניים מאוד ביום. אינם צדים הזדמנויות אפלות להתעשר - ההזדמנויות מגיעות אל שולחנם על סרט נע, מתוכנן ומשוכלל, כחלק מהשיטה שמאפשרת להם לגזול את שאינו שייך להם.

הם למדו כיצד לעבוד פחות ולהרוויח יותר, הודות לחוסר הנכונות שלנו לעצור, לבדוק, לשאול, להבין בזכות מה, בעבור מה. השתיקה שלנו נעימה לאזניהם במהלך שעות העבודה הקצרות, מאפשרת להם להתרכז. בבגדיהם המפוארים, נעליים יקרות ועניבות, עיניים מיתממות וחיוך דק.

אך אסור להתבלבל. זו בסך הכל תחפושת של שודד מתוחכם. בשביל תחפושת כל כך מוצלחת, יש פורים כל השנה. במיוחד כל עוד אנו נוהגים כליצנים.

אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה