יש שביקשו: אל תדברו איתי בבוקר. כי בבוקר, כשהם עוד תשושים ומבולבלים ומסתגלים ליום חדש, הם לא באמת עצמם. ומצפים כי הפנייה אליהם תיעשה על פי שעות קבלה סדורות, בכפוף להעדפותיהם, כשזה נוח ופשוט.
ויש שהפצירו: אל תתרגשו ממני בעבודה. כי סדר הזמנים והמשימות עמוס וטרוד הוא, והם נחרצים לפלס לעצמם מעט אוויר ורוח בין המכשולים כעכבר נרדף בכלוב מעבדה. וכך מצהירים כי בשעות העבודה הם לא באמת עצמם, ומבכרים כי תגבילו את שיפוטם לשעות השינה וסופי השבוע, בהם חוזרים הם לשפיות שפיטה.
ואחרים הדגישו: אל תיראו ממני כשאני עצוב, שאז בדידותי אינה מייצגת אותי כפי שאני באמת. ויש שהזהירו: אל תכעיסו אותי כשאני רגיש, אז אין הדברים באמת. ומי מהם התחנן: אל תעקצו אותי כשאני מותקף, או אל תדחקו בי כשאני מתחיל, או אל תרדו בו כשאני מטפס. כי אז, ורק אז, אין הדברים בשגרה מתוקנת, אינם באמת.
ואיש אינו אמיץ דיו להודות, שאין אמת.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה