- נו אז מה דעתך?
- דעתי? באיזה עניין?
- בעניין הכללי, לגבי המצב. הנסיבות.
- אה, המצב? טוב, תראה. זה לא פשוט, לא פשוט בכלל. אין ספק שאנחנו בנקודת שפל. שפל השפלים. מהשפלים המשתפלים ביותר שידעה המדינה מאז היווסדה. אפילו פעם שהיה מאוד רע, ותאמין לי שהיה, לא היה כל כך רע כמו עכשיו, ותאמין לי שעכשיו. אנחנו עוד נתגעגע למה שחשבנו שלא נתגעגע אליו, ועוד איך נתגעגע, ועוד איך. תסתכל מה קורה סביבך, איפה שאתה לא מסתכל אתה רואה. יודע מה? גם כשאתה לא מסתכל אתה רואה, ותאמין לי - רואים טוב מאוד ואי אפשר יותר להסתיר מה שקורה כאן ומה שלא קורה כאן. עכשיו אם אתה שואל אותי - לדעתי כולם אשמים. אלה שיושבים שם למעלה, שבכלל לא אכפת להם - הם הכי אשמים. ואלה שיושבים שם למטה ומסתכלים למעלה - הם עוד יותר אשמים. אבל אלה שבאמצע, שכאילו לא למעלה ולא למטה, אלה שטוב להם ככה לא פה ולא שם - הם לא פחות אשמים. ואסור לשכוח דבר אחד, שגם אם אתה מסתכל על זה הפוך, אלה שבאמצע עדיין יהיו באמצע - אז שלא יהיו תמימים כאילו זה זמני, הם יודעים טוב מאוד על מה אני מדבר. וצריך לבדוק את זה, לבדוק את זה טוב. כי אנחנו אסור לנו להיות שקטים, מספיק שתקנו ומספיק הבלגנו. עכשיו צריך לעשות בדיקה. שיבוא זה - היועץ המשפטי, ויבוא גם היועץ שלו, וההוא המבקר, והעוזר של המבקר, והפרקליט הראשי והרב הראשי, ושיבואו ויתנו דין וחשבון ויבדקו ויגידו מה היה לא בסדר ומה היה כן בסדר. ולא רק זה, אני רוצה שיגידו גם מי היה בסדר ומי היה לא בסדר, ורק מי שהיה לא בסדר שהוא ילך. כי סדר זה סדר, ואנחנו לא פרייארים יותר. ואנחנו לא מוכנים שיגידו לנו שככה זה היה תמיד, כי גם אם זה נכון, אז זה לא בסדר וצריך גם לתקן את מה שהיה פעם וגם את מה שעוד לא היה. והכי חמור זה המושחתים, שהם לוקחים לעצמם, ורק לעצמם, ממש לכיס שלהם. ואני אומר לך, תסמוך על סמוך, אני ראיתי הרבה פעמים איך לוקחים לכיס, וסוגרים את המעיל, ולשלום על ישראל. ואחר כך הבטחות כמו חול ואין מה לאכול אבל הכיס כבר סוגר והקופה רושמת. ולמי תגיד כן היה או לא היה? רק אלוהים, שגם הוא בטח בקליקה שלהם כי גם הוא יודע ושותק. ותראה מה נעשה? כל העניין הרי זה הכלכלה. יש הרי מדד, ותשים לב שכמו שהוא עולה ככה הוא יורד, ואף אחד לא יודע מתי ככה ומתי ככה. אבל שלא תטעה, זה בסוף משפיע על כולם. למה כשהמצב לא טוב, מי יבוא לקנות? ובסוף זה המשכורת שלי ושלך, ואי אפשר לקנות בסופר לא עם כוונות טובות ולא עם כוונות לא טובות. ואלה שובתים, ובסוף מה משיגים? עוד כסף, אבל זה הולך רק אליהם. ומה איתנו? אז כולם צריכים לשבות, אבל אז לא יהיה מי שיעבוד וידבר עם אלה ששובתים. ואז אתה נזכר שיושב לך נוער, יש לנו נוער חרוץ ולוחם ונאמן, והוא רואה את כל הבלגאן הזה, והוא מרגיש שדפקו אותו. כי מי צריך לדאוג לו עכשיו אם לא הוא בעצמו? אז המסר והלקח שהוא אמור לקחת מכל זה? שככה לקחו מישהו ששירת כל כך הרבה זמן ועשו אותו מושחת גם כן? וגם אם הוא מושחת, אולי בכלל הוא מפקד טוב? וגם אם הוא רימה, למה זה אומר שהוא שיקר? וגם אם הוא שיקר, מי אומר שהוא לא אמין? ושתדע שלא עשו את זה רק פה בארץ, אלא בכל העולם. ותסתכל טוב מה קורה כאן מסביב, ולא רק אצלינו, תוצרת כחול לבן. תראה מה הם עושים להוא, ואת הבלגאן שיש שמה. שלא יגידו שרק היהודים הם ככה, שבעצם בדיוק הפוך ודווקא היהודים הם רק לומדים מהשכנים. ואנחנו אחר כך עוד מלמדים אותם, והם תלמידים טובים ימח שמם. בקיצר, מה אני רוצה להגיד לך? בסך הכל יהיה בסדר, ואני? תכלס אני אופטימי. חסר לי שלא הייתי.
- תכלס.
- דעתי? באיזה עניין?
- בעניין הכללי, לגבי המצב. הנסיבות.
- אה, המצב? טוב, תראה. זה לא פשוט, לא פשוט בכלל. אין ספק שאנחנו בנקודת שפל. שפל השפלים. מהשפלים המשתפלים ביותר שידעה המדינה מאז היווסדה. אפילו פעם שהיה מאוד רע, ותאמין לי שהיה, לא היה כל כך רע כמו עכשיו, ותאמין לי שעכשיו. אנחנו עוד נתגעגע למה שחשבנו שלא נתגעגע אליו, ועוד איך נתגעגע, ועוד איך. תסתכל מה קורה סביבך, איפה שאתה לא מסתכל אתה רואה. יודע מה? גם כשאתה לא מסתכל אתה רואה, ותאמין לי - רואים טוב מאוד ואי אפשר יותר להסתיר מה שקורה כאן ומה שלא קורה כאן. עכשיו אם אתה שואל אותי - לדעתי כולם אשמים. אלה שיושבים שם למעלה, שבכלל לא אכפת להם - הם הכי אשמים. ואלה שיושבים שם למטה ומסתכלים למעלה - הם עוד יותר אשמים. אבל אלה שבאמצע, שכאילו לא למעלה ולא למטה, אלה שטוב להם ככה לא פה ולא שם - הם לא פחות אשמים. ואסור לשכוח דבר אחד, שגם אם אתה מסתכל על זה הפוך, אלה שבאמצע עדיין יהיו באמצע - אז שלא יהיו תמימים כאילו זה זמני, הם יודעים טוב מאוד על מה אני מדבר. וצריך לבדוק את זה, לבדוק את זה טוב. כי אנחנו אסור לנו להיות שקטים, מספיק שתקנו ומספיק הבלגנו. עכשיו צריך לעשות בדיקה. שיבוא זה - היועץ המשפטי, ויבוא גם היועץ שלו, וההוא המבקר, והעוזר של המבקר, והפרקליט הראשי והרב הראשי, ושיבואו ויתנו דין וחשבון ויבדקו ויגידו מה היה לא בסדר ומה היה כן בסדר. ולא רק זה, אני רוצה שיגידו גם מי היה בסדר ומי היה לא בסדר, ורק מי שהיה לא בסדר שהוא ילך. כי סדר זה סדר, ואנחנו לא פרייארים יותר. ואנחנו לא מוכנים שיגידו לנו שככה זה היה תמיד, כי גם אם זה נכון, אז זה לא בסדר וצריך גם לתקן את מה שהיה פעם וגם את מה שעוד לא היה. והכי חמור זה המושחתים, שהם לוקחים לעצמם, ורק לעצמם, ממש לכיס שלהם. ואני אומר לך, תסמוך על סמוך, אני ראיתי הרבה פעמים איך לוקחים לכיס, וסוגרים את המעיל, ולשלום על ישראל. ואחר כך הבטחות כמו חול ואין מה לאכול אבל הכיס כבר סוגר והקופה רושמת. ולמי תגיד כן היה או לא היה? רק אלוהים, שגם הוא בטח בקליקה שלהם כי גם הוא יודע ושותק. ותראה מה נעשה? כל העניין הרי זה הכלכלה. יש הרי מדד, ותשים לב שכמו שהוא עולה ככה הוא יורד, ואף אחד לא יודע מתי ככה ומתי ככה. אבל שלא תטעה, זה בסוף משפיע על כולם. למה כשהמצב לא טוב, מי יבוא לקנות? ובסוף זה המשכורת שלי ושלך, ואי אפשר לקנות בסופר לא עם כוונות טובות ולא עם כוונות לא טובות. ואלה שובתים, ובסוף מה משיגים? עוד כסף, אבל זה הולך רק אליהם. ומה איתנו? אז כולם צריכים לשבות, אבל אז לא יהיה מי שיעבוד וידבר עם אלה ששובתים. ואז אתה נזכר שיושב לך נוער, יש לנו נוער חרוץ ולוחם ונאמן, והוא רואה את כל הבלגאן הזה, והוא מרגיש שדפקו אותו. כי מי צריך לדאוג לו עכשיו אם לא הוא בעצמו? אז המסר והלקח שהוא אמור לקחת מכל זה? שככה לקחו מישהו ששירת כל כך הרבה זמן ועשו אותו מושחת גם כן? וגם אם הוא מושחת, אולי בכלל הוא מפקד טוב? וגם אם הוא רימה, למה זה אומר שהוא שיקר? וגם אם הוא שיקר, מי אומר שהוא לא אמין? ושתדע שלא עשו את זה רק פה בארץ, אלא בכל העולם. ותסתכל טוב מה קורה כאן מסביב, ולא רק אצלינו, תוצרת כחול לבן. תראה מה הם עושים להוא, ואת הבלגאן שיש שמה. שלא יגידו שרק היהודים הם ככה, שבעצם בדיוק הפוך ודווקא היהודים הם רק לומדים מהשכנים. ואנחנו אחר כך עוד מלמדים אותם, והם תלמידים טובים ימח שמם. בקיצר, מה אני רוצה להגיד לך? בסך הכל יהיה בסדר, ואני? תכלס אני אופטימי. חסר לי שלא הייתי.
- תכלס.
תכלס, צחקתי.
השבמחק