יום שבת, 8 בספטמבר 2012

איש מבוגר במסעדה

איש מבוגר במסעדה יושב מול אישה צעירה מאוד. צעירה מדי. והיא בקושי לבושה בג'ינס וחולצה, ושפתיים אדומות. הוא עסוק בלקטר על הזבובים, והיא מחפשת נקודות להניח עליהן את העיניים (ולפעמים זה עליי). הם מסיימים לאכול, ולפחות הוא נראה שבע רצון, והוא קם ומשלם, והם הולכים. אני לא יודע מה יש בין הנאהבים האלה, אך אהבה זה לא.

בשעה אחרת, במקום אחר, איש מבוגר, סבא של מישהו, ניגש אל האחיינית שלי במסעדה. המשפחה שלו כבר קמה והלכה אבל הוא מבקש לראות את הפנים של התינוקת. "אני רק רוצה ללטף את התינוקת שלכם", הוא מסביר לנו ואנו בוהים ושותקים. ואישה מבוגרת קוראת לו מבחוץ כי כבר כולם הלכו, והוא רק רוצה עוד קצת להסתכל. חלק מהאנשים חושבים שזה מוזר. אבל אני חושב שזה מקסים.

באותה שעה, באותו מקום, איש מבוגר שיושב לידי שואל אותי איך אני מרגיש. ואז הוא מספר ששוב לא יודעים אם יקבלו משכורת החודש, ושצריך לראות אם גם הפנסיונרים יקבלו, ושהמנוולים עושים את זה בכוונה לפני החגים, כדי להלחיץ את כולם. ועוד נראה מה יגידו שר הבטחון ושר האוצר שאינם מדברים זה עם זה. ואני מביט באבא שלי, וחושב. גם אני אהיה יום אחד איש מבוגר במסעדה כזו. במדינה כזו. 

אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה