גם המטעמים היקרים והמוקפדים ביותר שיוגשו כמנה עיקרית בחתונה, לא יצליחו להשכיח טעמן המופלא של מנות הפתיחה. ממריצי התאבון הצנועים המוגשים טרם החופה הם מהמנות המשובחות ביותר המסבות עונג לחכינו, ומעוררות ציפיה לבאות.
תמיהה מוצדקת תתהה על פשר העניין. כלום לא מוטב להשקיע את עיקר ההשקעה והמשאבים בעיקר? ומדוע לעורר ציפיות גבוהות שלעולם לא תתגשמנה?
מתוך אי ההגיון צומחת השערה חלופית. הכיבוד - זה שלפני וזה שאחרי - זהה באיכותו. ההבדל, חבוי בכמותו. מנות הפתיחה מוגשות בצלחות קטנות. החטיפים ננגסים בהליכה, תוך כדי שיחה והתאקלמות לתנאי האירוע. אנו מתענגים על המעט מתוך שהוא מועט, משלימים את התוספות בדמיון, מתפעלים משביעות הרצון הנוצרת גם ללא שובע שלם.
כוס יין יקרה טעימה יותר כשהיא מזוגה בגזרה נמוכה בכוס גבוהה. טעימה נוספת רק תפגע באפקט התענוג. על אותו העקרון התבססו מסעדות הטאפאס. ובמרחק שנים, ערים ותרבויות, על אותו רעיון קודשה לה השבת. העונג מתהדר לו באיפוקו של הגוף. בעיניים קטנות השמחה נשקפת עשירה יותר. שמחות גדולות מאירות רגעים קטנים. רוח טובה שוטפת מחשבות בודדות, לעיתים פזורות ורגעיות, תמיד מנחמות.
החיים הם אירוע מתמשך של המתנה למנה עיקרית. המהמורות הן אכזבות קטנות מאיכותה. אבל את המתאבנים לאורך הדרך לא שוכחים אף פעם. ככל שמתבגרים, מבינים כי הם החלק העיקרי. שלא הטקס יצמיח אהבה. שלא הציפייה תקרב לסיפוק. בדיוק להפך.
לא מאורות השמיים נותנים בנו אור. אלו הם הכוכבים הקטנים בשבילי החלב והדרך שאוצרים את הקרניים. זה היכולת הפנימית שלנו לראות את מה שכבר הואר. במנות קטנות של אושר.
תמיהה מוצדקת תתהה על פשר העניין. כלום לא מוטב להשקיע את עיקר ההשקעה והמשאבים בעיקר? ומדוע לעורר ציפיות גבוהות שלעולם לא תתגשמנה?
מתוך אי ההגיון צומחת השערה חלופית. הכיבוד - זה שלפני וזה שאחרי - זהה באיכותו. ההבדל, חבוי בכמותו. מנות הפתיחה מוגשות בצלחות קטנות. החטיפים ננגסים בהליכה, תוך כדי שיחה והתאקלמות לתנאי האירוע. אנו מתענגים על המעט מתוך שהוא מועט, משלימים את התוספות בדמיון, מתפעלים משביעות הרצון הנוצרת גם ללא שובע שלם.
כוס יין יקרה טעימה יותר כשהיא מזוגה בגזרה נמוכה בכוס גבוהה. טעימה נוספת רק תפגע באפקט התענוג. על אותו העקרון התבססו מסעדות הטאפאס. ובמרחק שנים, ערים ותרבויות, על אותו רעיון קודשה לה השבת. העונג מתהדר לו באיפוקו של הגוף. בעיניים קטנות השמחה נשקפת עשירה יותר. שמחות גדולות מאירות רגעים קטנים. רוח טובה שוטפת מחשבות בודדות, לעיתים פזורות ורגעיות, תמיד מנחמות.
החיים הם אירוע מתמשך של המתנה למנה עיקרית. המהמורות הן אכזבות קטנות מאיכותה. אבל את המתאבנים לאורך הדרך לא שוכחים אף פעם. ככל שמתבגרים, מבינים כי הם החלק העיקרי. שלא הטקס יצמיח אהבה. שלא הציפייה תקרב לסיפוק. בדיוק להפך.
לא מאורות השמיים נותנים בנו אור. אלו הם הכוכבים הקטנים בשבילי החלב והדרך שאוצרים את הקרניים. זה היכולת הפנימית שלנו לראות את מה שכבר הואר. במנות קטנות של אושר.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה