כלובי צלופן

אנחנו מתעוררים כי צריך, וקמים כי אפשר ושותים קפה כדי לא לנוח.
אנחנו אוכלים כי כדאי, ונושמים כדי לשרוד ושותים כדי לשכוח.
אנחנו עובדים כי חשוב, ולומדים כדי לדעת, ולא יודעים ולא לומדים.
אנחנו אוהבים כי מותר אבל לא מתירים לאהוב באמת.

ואת היום הזה, איום ככל שיהיה, חשוב לעבור בשביל מחר.
והשלב הזה יקדם אותנו הלאה,
וחיוני לרוץ כדי להתחמק מעצירות
שיזמנו שאלות
שאנחנו לא צריכים.
ממשיכים לברוח.

על סרט נע מהונדס,
בכלובי צלופן,
נבחנים בעיניים זרות וצרות,
זרים גם לעצמינו,
עכברים בסיפור של מישהו אחר,
מומרצים מסיבות שגויות, מסיבות הפתעה,
משתתפים בניסוי ללא גמול,
ולא נגמלים, ולא מעזים.

לא חושבים על המוות 
במקום בו שוגים באשליות של חיים.
דבר לא מסתיים בסתמיות המירוץ במקום.