אולי יום אחד יציעו חברות הביטוח תכנית חדשה: ביטוח נגד חיים משעממים. אנשים מבוגרים שיצליחו להוכיח בגילם המתקדם כי לא מיצו את החיים, לא ניצלו את הזמן שעמד לרשותם בתבונה, ששבעו מפירורים ולא טרפו את לשד היקום. שצעדו על גדות הנהר ולא קפצו לתוכו. שליקטו עשבים ולא צדו ביצר הישרדות. ששרדו ולא לחמו. שעקבו ולא הובילו. שהיו מנומסים ומעולם לא התפרעו. שלא הרימו מעולם קול וכך איבדו אותו. שהתפשרו ולא התעקשו. שהאמינו ולא הלכו לבדוק. שתמיד נותרו עם שעון על פרק ידם ונמנעו מלפרק את הזמן. שאהבו בהתאם לכללים. שלמדו סודות מספרים. שצבעו ציורים במחשב. שהצטיידו במפות מחשש ללכת לאיבוד. שמלמלו ולא זעקו. שהפגינו חולשה ולא ברחובות. שפחדו מהשמש, ומהצל שיצרה. שהתבססו ולא נדדו. שקראו עיתום ולא צעקו שירה. שהשקו ולא קטפו. שהסתפקו ולא התפקעו. שהתלבשו כפי הנדרש. שהסתפרו כפי שצריך. שדיברו כפי שמקובל. שהסכימו עם השטחי. שלא העזו להיות נבוכים. שלא ידעו שאינם יודעים. שגזזו ציפורניים. שטיפסו ולא זינקו. שחלמו ולא התעוררו. שחלמו ולא התעוררו. ולא התעוררו.
אם יוכיחו כל זאת לחברת הביטוח, יזכו בפרמייה נאה שתאפשר להם לעת זקנה להתחיל לחיות.
עד אז, נאלץ לבטח את עצמינו.
מבריק!
השבמחקכל מילה בוקעת ממעמקים של יצירתיות. של העזה. של אי שביעות רצון. של חוצפה.
כששאלו את אינשטיין מהי קריאת הקרב שלו, הוא השיב - חוצפה. חוצפה יוצרת.