כמה פעמים יוצא לאזרח לפגוש את שר הבטחון? לא רק מעל דפי העיתונים או במסך הטלוויזיה, כי אם ממש לראותו, לחזות בו מתהלך בצד מאבטחיו, מקרין עוצמה והרתעה בכל שעל. בטקסי זיכרון. באירועי הזכרה. בעצרות תמיכה ובתנועות נגד. בהנחות זרים, בנאומים חוצבים, בהדלקת נרות. בפגישות פתוחות, בישיבות סגורות, בדיוני תקציב, בהרצאות נוקבות, בעימותים צורמים. ובכולם, יביט אל השר מרחוק. יגביה מעט מושבו כדי ללכוד את מלוא חזותו. אחדים גם יצלמו, יתעדו את שלא ארע.
וכמה פעמים יוצא לשר הבטחון לפגוש באזרח? לראותו באמת - ולא רק מעל דפי העיתונים או במסך הטלוויזיה. לא דרך נתוני הסקרים והמדגמים, תוצאות הקלפיות ושאלוני הרחוב. האם יפגשו בו בצערו? בשמחותיו? האם יודע הוא אילו שירים אוהב הוא לשמוע? האם הוא רגיש לפחדיו? האם נתקל באכזבותיו? באהבותיו? האם מכיר את שמו? האם ביקר בעיר מגוריו? האם הבין מה מרכיב באמת את בטחונו האישי? את בטחון משפחתו? את חוסנו הערכי, את יציבות נפשו? האם מסוגל הוא כלל להתמודד עם סימני שאלה רבים כל כך שתכליתם, כך נדמה, לערער בטחון ולא לייצרו?
ספק אם ייפגשו אי פעם, שר הבטחון והאזרח. ואם כן, אולי רק ישיקו מבטיהם בדממה. בחצי קריצה או חיוך. כאילו אומרים הם שלום אחד לשני, במבוכה אלמונית. ומקווים בסתר ליבם, שניהם, שלא יפגשו עוד לעולם.
וכמה פעמים יוצא לשר הבטחון לפגוש באזרח? לראותו באמת - ולא רק מעל דפי העיתונים או במסך הטלוויזיה. לא דרך נתוני הסקרים והמדגמים, תוצאות הקלפיות ושאלוני הרחוב. האם יפגשו בו בצערו? בשמחותיו? האם יודע הוא אילו שירים אוהב הוא לשמוע? האם הוא רגיש לפחדיו? האם נתקל באכזבותיו? באהבותיו? האם מכיר את שמו? האם ביקר בעיר מגוריו? האם הבין מה מרכיב באמת את בטחונו האישי? את בטחון משפחתו? את חוסנו הערכי, את יציבות נפשו? האם מסוגל הוא כלל להתמודד עם סימני שאלה רבים כל כך שתכליתם, כך נדמה, לערער בטחון ולא לייצרו?
ספק אם ייפגשו אי פעם, שר הבטחון והאזרח. ואם כן, אולי רק ישיקו מבטיהם בדממה. בחצי קריצה או חיוך. כאילו אומרים הם שלום אחד לשני, במבוכה אלמונית. ומקווים בסתר ליבם, שניהם, שלא יפגשו עוד לעולם.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה