מי שזוכה להשכים רגע לפני אור הבוקר, יודע לפני כולם כיצד יראה היום החדש. והוא לוחש עצות והמלצות לשמש. ונערך לפני כולם לבאות ורואה את צבעיו המופרכים של אופק בזריחתו. וידע בלבו מאין הכל הגיח והחל.
מי שמוצא עונג במחבאי אחורי הקלעים, יודע לפני כולם מה תהיה תפאורת המחזה. והוא מביט בקהל ביהירות של אמן סקרן מוגן מבעד מסך. ולעיתים כלל אינו רוצה לצאת אל הזרקורים מחשש כי ייצרב עורו הרך ומבכר הוא את אפלולית החדרים האחוריים.
מי שחש בנוחות בצללים, בחללים נסתרים, וודאי יזכה לנקודת השקפה ייחודית על החיים. של רואה ואינו נראה. עד שקוף על סיפור המעשה, מביט מן הצד על עלילת חייו הנרקמת.
ויום אחד יגלו, רגע לפני עלות השחר, באחורי הקלעים ובצללים, כי לא ספגו די אור בנשימתם. לא שכבו נטולי תכלית ומהות על גבעה ירוקה בלב, מוצלבי ידיים בשתיקה. חששו זמן רב מדי לצאת לאור. והוא, לא המתין לבואם. קרא להם לבוא ולא נענה. עד שנכזב, עד שהחשיך.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה