ילדים קוראים במילון כדי לדעת. ואינם יודעים שצר המילון מלהכיל את סודות התבונה, את צפונות הלב. מילים רבות ובכל זאת חסרות כל כך. מונחים שמישהו הניח, ואחר וודאי היה מניחם במקום אחר, בסדר אחר.
מבוגרים קוראים במילון כדי להגדיר. ואינם מגדירים מה הם מחפשים באמת ותרים אחר מילים של אחרים. את עצמם הם מחפשים והמילון שותק להם. אובדים בין פירושים עמומים ואינם מצליחים לפענח את המניע לתהייתם.
ואתם, אם מחפשים אתם או שנזעקת נפשכם להגדרה, שרפו את המילון. אזרו אומץ לחיות בחוסר הוודאות של השתיקה והעמימות. כאן אין קירות סביב הבית והחצר אינה מגודרת. אך על הדלת נחקק: כאן גרים, חיים, נושמים. ומהחלונות נשקף נוף. לא תצליחו לתארו במילים. אין נפלא מכך.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה