מפעם לפעם מתפרסם בעיתון ראיון עם מדען נודע בעל שם עולמי שאולי אף זכה בפרס נובל שחשפו לאור הזרקורים. לעיתים, מצטלם המדען הנבוך במעבדתו. ולעיתים, מעז הוא להצטלם בסדנה החבויה בביתו, בה חושף הוא גילויים ויצירות אחרות. נסתבר, אם נאמין לכתבות במגזיני סוף השבוע, שרבים מהמדענים הם אומנים חובבים. לא רק בודדים מהם, אלא רבים וטובים. יש המחלקים זמנם בין פיצוח סודות הקיום ביום ושכלול החזקת המכחול בלילה. יש הרוקחים חומרים בעבודה וחרוזים בביתם. ויש אף המדביקים אטומים בודדים לשרשרת, ובלילות מעצבים תכשיטים. ואין הדבר מפליא, סותר או הזוי. לשיטתם, אין טבעי מכך. כמעט צורך אנושי מתבקש.
ואני אינני נפעם ואיני מתפלא. המדענים הלאה, כמותם כמספרים המציפים את רישומיהם. הם אינם רוצים להיות ראשוניים - המתחלקים רק בעצמם ובאחד. הם רוצים להתחלק ולחלוק בהרבה יותר. להיות כמו האחרים, הבלתי-ראשוניים, המכונים בשפה מתמטית "פריקים". כל חלומם הוא לצאת את המעבדה ולהיות פריקים של הטבע. כאלה שמגשרים בין עולמות נפרדים בגשרים של אופי. מלחימים קצוות תבל ביצר יוצר ויצירתי. לא רק שאין הם צריכים להתנצל על השילוב, הם צריכים לברך עליו. לעולם לא יצליח מדען לגלות את סוד יופיו של העולם אם לא יחלום כיצד לציירו. התגליות הגדולות יתגלו רק לאזני אלה שיטיבו להלחינן. התמונה הגדולה שתופיע בפנינו יום אחד תותיר אותנו המומים. ועל חלוקיהם הלבנים של המדענים שיציגו אותה, יבלטו כתמים גדולים של צבעי שמן זוהרים.
ואני אינני נפעם ואיני מתפלא. המדענים הלאה, כמותם כמספרים המציפים את רישומיהם. הם אינם רוצים להיות ראשוניים - המתחלקים רק בעצמם ובאחד. הם רוצים להתחלק ולחלוק בהרבה יותר. להיות כמו האחרים, הבלתי-ראשוניים, המכונים בשפה מתמטית "פריקים". כל חלומם הוא לצאת את המעבדה ולהיות פריקים של הטבע. כאלה שמגשרים בין עולמות נפרדים בגשרים של אופי. מלחימים קצוות תבל ביצר יוצר ויצירתי. לא רק שאין הם צריכים להתנצל על השילוב, הם צריכים לברך עליו. לעולם לא יצליח מדען לגלות את סוד יופיו של העולם אם לא יחלום כיצד לציירו. התגליות הגדולות יתגלו רק לאזני אלה שיטיבו להלחינן. התמונה הגדולה שתופיע בפנינו יום אחד תותיר אותנו המומים. ועל חלוקיהם הלבנים של המדענים שיציגו אותה, יבלטו כתמים גדולים של צבעי שמן זוהרים.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה