השיר הזה שמתנגן לך בראש הוא חצי שלך וחצי שלו. המשפט הזה שזרקה לך לפני שהלכה ממשיך לחבר את שניכם. מחציתו של חבל הלידה עדיין קשור בטבור אמך. השמיים מעליך הבוקר, כמו כל בוקר, חצי מעוננים. ואתה מוצא עצמך שולח חצי מבט לעבר חצי הכוס הריקה בחצי הדרך לשום מקום. ומחצית מהפעמים שאתה חושב על זה אתה מגיע לחצאי מסקנות שאינן מספקות אותך. אתה מנסה להגיע עד הסוף אך מתבוסס בחצי, בבינוניות המחניקה הזו, שמחציתה באשמתך. לא יהיה פה יותר טוב כל עוד חצי מהעם נגדך ואת החצי השני אינך מכיר. כשאתה מגיע מתנשף למחצית ומפנים שאין יותר פסקי זמן אתה מבין שהגיע הזמן לשינוי כיוון במערכה השנייה.
אם רק היה מפסיק להדהד השיר הזה, שרק מחציתו שלך. מרחף מעל כל החצאים האלה, שלעולם לא יותירו לך להיות שלם.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה