הנוער

כשצפיתי בחיוך הגאה ושבע הרצון צועד עם פיאות ראשו מתנופפות לתוך מחלקת חקירות הנוער של המשטרה, מחשבה מוזרה חלפה בראשי. אל שלל המשימות הדחופות הניצבות בפנינו בימים אלה יש להוסיף משימה נוספת: פשוטה וייחודית, ועם זאת דחופה ובעלת חשיבות. עלינו למצוא מילה אחרת לתיאור הצעירים האלה. נוער הם לא.

כי הרי המילה נוער היא אינה רק תיאור קיבוצי של שכבת גיל. זהו אינו מונח אובייקטיבי התקף במנותק מנסיבות פרטניות. נוער זו קבוצה אנרגטית ונועזת המעצבת את דמותה ומטרתה. פרטיה מגיעים מכל חלקי הארץ ומכל השכבות החברתיות והפוליטיות. הם אוהבים המון סוגים של מוזיקה וכל מיני סרטים. רובם אוהבים לרקוד ומיעוטם קוראים. כולם באינטרנט, גם אלה שאינם. הם רבים עם ההורים ומתאהבים ומתבאסים ומתגייסים. והם בעיקר אנחנו ושלנו ואיתנו.

לכו תמצאו אותם רוקדים מאושרים ביום העצמאות במדרחוב בירושלים, בפעולות של בני עקיבא והשומר הצעיר, באילת ובגואה, קונים בונים הולכים בוכים. תמצאו אותם בכיכר רבין ובקבר בן גוריון וגם סביב קברה של שירה בנקי. הם מגדירים את עצמם ואז משנים את ההגדרה והולכים לים בלי סיבה. וזה בסדר. כי הוא שלנו לתמיד בדיוק כמותם. אינסופי ומקור לנחת גם כשהוא סוער ומסוכן.

יש סיבה שאנחנו אוהבים את הנוער. הם אנחנו ואנחנו הם. אבל לפיאות המחייכות האלה בדרך לתחנה.. צריך למצוא שם אחר. זה לא נוער.

במערה מאחורי מפל

אי שם, וניתן לפסוק זאת בסבירות גבוהה למדי, נחבאת מערה חשוכה מאחורי מפל גדול. ולמרות שאיש לא היה שם, ברור למדי שכשנכנסים לעומקה מגיחים מכל הקירות מדפים וארונות וארגזים ומחסנים, וכולם מלאים עד אפס מקום בכל מה שהפסדנו. תמונות האנשים שלא השכלנו לפגוש, ואלה שפגשנו ולא הכרנו, ואלה שהכרנו אבל לא באמת. ובהמשך נופים שלא ידענו ומראות שלא גילינו וגם כמה ספרי הרפתקאות בכיכובינו שהועברו בשל היעדר אומץ ממדפי הביוגרפיות אל מחלקת הפנטזיה. על מדף אחר מחוגי שעון שחוקים ובכוננית נפרדת מנויילנות החלטות חדשות ויפות וחכמות שמעולם לא נעשה בהן שימוש. ובעומק ההר גומחות חלולות וריקות. מספרים שבתוכן מונחות פעימות לב חסרות, שמעולם לא הוחמצו בימי שגרתנו.

אף אחד לא יגיע לשם לעולם. ובכל זאת מספרים לפעמים שיש שעברו באזור. הם זוכרים רק מפל אדיר וגועש שנשפך עד אין קץ, וטעמו מלח דמעות.

פשוטי מדים

מדיו השחורים של השודד ומסיכת הסקי שעל פניו, נועדו לסייע לנו לזהות במהירות את האדם המבקש לגזול באישון ליל את ממוננו מתוך בצע כסף. הפקיד החייכן והמעונב בסניף הבנק שלך רק מעוניין בטובתך, ועמלותיו בתמורה לעמלו. 

עיטורי העוז המפארים את המדים מסייעים לנו לכבד ולהלל את מורשת הקרב של גיבורינו. הם השומרים האמיתיים על האינטרס הלאומי, אוחזים בנחישות בעוצמת הבטחון בידיהם האיתנות. דרגות הכתף נועדו לאפשר לך להבחין בינן לבין המפגין בכיכר עם החולצה הגזורה. הוא, ככל הנראה, סוכן חשאי בצבא היריב. תכלית מאמציו להחלישנו מבפנים. הבטחון זר לו, מנוגד ליעדיו.

הילדה עם חולצת הפירמה שמגישה לך את הקפה היא שותפה בכירה בתאגיד. אם לא תעבוד מהר מספיק, או אם יוגש הקפה קר, יש להלום דרכה בנזיפות שיגיעו עד למנכ"ל, ולוודא כי תקבל שירות מלא לכספך. בנסיבות אחרות, אם הייתה קרובת משפחה או שכנה, היית מתעניין מדוע היא עייפה כל כך, או כמה משמרות רצופות היא כבר עובדת, ובאיזו עלות. אבל ממש כמו המנקה שלא ראית בתא השירותים, היא משרתת נאמנה של קרטל הקפה.

הבחור הגבוה במדי הרופא הוא בחור חכם. כשאתה הולך לקנות ממנו רכב יד שנייה, תברר איפה הוא מקבל פרטי. בעבור כמה מאות שקלים תוכל לקנות ממנו סבלנות.

אם יהיה לך מזל, תחליף כמה מילים עם הבלונדה בחצאית. כן, אני יודע שהיא מרצה כאן. יש כל מיני דרכים לקבל דוקטור, אתה יודע.

תודה לאל שיש לכל אחד מדים. החיים יכלו להיות הרבה יותר מורכבים בלעדיהם. 

הבעיה עם נפילים

רגע לפני שאנחנו מטפסים על כתפיהם, כדי לזכור: יש בעיה עם נפילים. מי שהתהלך על פני הארץ כאל, מעולם לא מעד ונחבט בראשו, לא ספג מלוא ראותיו טעם מדמם של אכזבה מחשלת. מי שהוביל נחוש בתלם אף פעם לא סטה ובחר להיכנע ולוותר, רק כדי לאתר שביל נחבא מן העין אך מציף את הלב. מי שדיבר נאומי גבורה לא שר בגרון נחנק שירי ילדים, לא זכה להגשים תעתועי כזבים מאגדות נשכחות. מי שהלך זקוף אפשר ולא הבחין בשתילי הקרקע הנאבקים על חייהם בחצץ הכביש, לא פנה לחלצם בחמסין יוקד. מי שהושיט ידו למול פני ההיסטוריה, אולי לא הכתימה מעולם בכתמי עמל ויגון, שרק ספיגתם השלמה אל העור משחררת בנו תאים של אמת. מי שכתב שורות שייחקקו לעד, אפשר שלא השכיל למחוק שורות שנס ליחן. מי שהתהדר בנוצות ונלחם במפלצות בעצם אף פעם לא נח, והרי גם במנוחה זרועים שדות אמונה וגבורה. מי שזעק לא לחש, מי שכבש לא שחרר, מי שצדק, ושוב צדק, אף פעם לא התגאה ברוחב ליבו בטעותו הנוראה. מי שהניח סולם למען יטפסו האחרים על כתפיו לא השכיל לעת ערב להיעזר באותם השלבים כדי לשוב אל הארץ, לשטוף עורו הנשגב במי תהום עכורים, ולמלמל משפטי שווא ללא פשר. כן, הנפילים מלאי מהות ופשר, ובטחונם סלל דרכים אינספור שרק מרום קומתם זיהו ובחרו. אך אתה, לאן אתה בכלל חפץ להגיע?

רגע לפני שתסתערו על כתפיהם, כדי לזכור: יש בעיה עם נפילים. שמרו נא הרז לעצמכם, פן יתבהר בהם מר גורלם. ובעת הצורך, בחרו בקפידה את כתפי מושבכם. וודאו כי גם טעויות מרפדות אותן. אל תכבידו את המשא שלהם, אל תכבידו את המסע שלכם. גם לכם כתפיים. ואת הבעיות הנשואות עימן, אתם כבר מכירים.