אם הייתי יכול, הייתי בוחר בשכחה. מכל המועמדים היא התואמת ביותר את מה שאני מחפש. יש בה כדי לפתור מצוקות ולהעלים כאב. לא תתקשה למלא הבטחות, או לפוגג אותן בחלל האוויר. אף כי צנועה במבט ראשון, טומנת בחובה קסמי מרפא מוכחים, מועמדת טבעית להובלת שינוי, לשכך כעסים וחרטות. זקוקים לה כל כך בימים אלה, אני זקוק לה. שתגאל חריצים עתיקים שטרם הגלידו, שתלטף כוויות ותאיר חללים כבויים לנגינות חדשות. עד עתה קידשנו לשווא את הילת הזכרון, אולם ממעמקי נפשי בוחר אני בלב שלם הפעם בנר השכחה.
ואם הייתי יכול, הייתי מנסה לגבש הסכמה רחבה נגד הקנאה. מכל המועמדים היא הפוגענית ביותר, המחלישה והנוקמת. אין מושחזת ממנה, שוחרת לפצוע, להטיל מכאוב גם בעיתות משבר ורעב. תמימה במבט ראשון, אך כשאוחזת בגרונך אינה מרפה לעד. ככל שמתפשטת, צוברת מאמינים וחסידים, כך מצליחה לפורר לרסיסים שאריות מנוחה ורוגע. אינה בוחלת באמצעים, אינה מרחמת. מוסיפה על גופך צריבות מדממות של קנאה באחר, במה שיכול היה וצריך היה להיות, ואפילו בעצמך אם רק היו הדברים צועדים בנתיב שונה. מכל קורבנותיה, במיוחד מחבבת אותך, הבוחר. תתייצב בצידך עת תממש את זכותך, ותזכיר לך בחיוך ערמומי ואכזר, שמוטב היה לך אחרת.
בזמן שחלמנו שהבחירה בידינו, חברו שתי אלה במחשכים וזממו מזימה שפלה שנועדה להפילנו. אין עוד טעם להכחיש, שכן העדויות בהירות בפנינו: השכחה קנאית ואינה מנקה מאיתנו את כתמי הזכרונות המסתירים את אור השמש. והקנאה, היא מסרבת לשכוח, ותוקפת נפשינו ללא הרף נטולת חסדים. חברו אלה יחד, במזיד, להקים קואליציה חלופית לזו שביקשנו אנו לרקום. ברית פוליטית שתכליתה להצר את צעדינו, גוש חוסם בקנה הנשימה. ואין בכוונתן להעילם גם בבחירות הבאות - תעמודנה שם להזכיר בחירות קודמות, תצגנה דרכים עדיפות כשיהיה זה מאוחר מדי.
לא פתקן לבן נציב מול שתי אלה. רק דגל לבן, הצהרת כניעה והודאה בכשלון מתמשך. נכרע מולן ברך תחת כיפת שמיים שותקים, חנוקי דמעות. נכרע ברך ונקבל את דין הבוחר. שהותירנו חסרי-קול, עניים, נעדרי אפשרויות.
