לפעמים, כשאני אוכל כריך טעים, אני מנסה להבין מהי הנוסחה המנצחת לסנדביצ'ים מוצלחים. הרי זו לא שאלה של השקעה, שכן אכלתי כריכים נוטפי מאמץ ומעוטי עניין. זו גם לא שאלה של מחיר. לעיתים אלו הפשוטים והזולים שמובילים את הרשימה. במקום להתלבט ולחפש הגדרה מדוייקת, אני ממהר להכריז שמדובר ב"סנדביץ' אינטיליגנטי".
והיום, שמעתי שיר ברדיו. ונשאלתי: אתה אוהב את זה? הרי אתה לא מתחבר בדרך כלל לסגנון. כן, אני משיב, אבל זה שיר אינטיליגנטי.
אבל מהו הדבר הזה שהופך שיר או סנדביץ' או ספר או אדם לאינטיליגנטי?
רגש.
בניגוד לכל מה שחשבו תמיד,
אבל לא מספיק הרגשנו,
זה רגש.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה