כמו מפליג מנוסה בספינה, מתמרן במהירות בין גלים ועוקף מכשולים, אך ממעוף הציפור מסעו ישר ונחוש.
כמו נווד המשרטט קו חיים בחול זהוב, ממיר אובדן דרכו במציאת תקוותו, ממלא פיו זכרונות יבשים של מים.
כמו השביל בו לא בחרת, זוהר ונוצץ ומבטיח, ומחביא תחת הילתו קנאה דואבת באפיקים הטורדניים הנפרשים תחת רגליך.
כמו ענן נוצה בשמיים אפורים. בוהה בבהיות החולמניים. תלוי כמותם בכל משב רוח תועה.
כמו מחוג מתוסכל הנע במעגלים. לכוד במחול עמלו. נתון לסמן לעד בזרועותיו את חסכונותיו המידלדלים.
כמו חלום מטלטל ומפתיע שנוסק מעלה ומפילך חסר כל על קרקע יציבה מדי.
כמו ציר הזמן שהמספרים חרוטים בו בציפורני יגעים.
כמו קו האופק העובר דרך אינספור נקודות שטרם הבנת.
כמו שיר של הביטלס. שפעם אהבת את עצמך מקשיב לו.
כן, כמו שיר של הביטלס. ככה אתה, ממשיך.
כאילו שיש לך בכלל ברירה.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה