הוא ניסה להבין אם זה מופיע שם, העניין ההוא. וידענו להגדיר בדיוק את המילה, אולי המילים, שיעידו על כך. הוא פתח את המסמך והתכוון להתחיל לחפש. עוד רגע יפתח את פונקציית החיפוש, יקיש את מילת היעד, ונגלה את התשובה תוך שניות. אם ימצא, נבדוק לעומק. ואם לא, נעבור למסמך אחר. תוך זמן קצר יסתיים הבירור ונתפנה לבדיקה החפוזה הבאה, בצעדים מהירים בדרך להשלמת החיפוש.
אבל הוא בחר להפתיע. במקום לפתוח את חלון החיפוש הפשוט והזמין, החליט להקשות על עצמו. נכנס לתוכן העניינים של המסמך והחל לסקור את עצמו. רק אחרי מספר שניות הבנתי מה הוא עושה...
...או יותר נכון מה אינו עושה. הוא לא חיפש את המילה. במקום זאת, הוא ניסה להבין איך המסמך הזה בנוי. כיצד מסודרים הפרקים, מהו ההיגיון המקשר, איך מתנהל התהליך השזור בין הדפים. הוא ניסה לנתח היכן המילה יכולה להופיע, או איפה עשויה להסתתר מילה דומה או נושא קרוב שיתנו לנו מענה מספק לשאלות. זה לא בדיוק מה שחשבתי שנעשה. זה אפילו מסובך וממושך יותר. אבל זה הרבה יותר חכם, ולאורך זמן הרבה יותר יעיל.
ומעל הכל, זה גרם לי להתבונן אחרת על החיפושים שלנו. משום שעד אז האמנתי שהיכולת הטכנולוגית שניתנה לו לחפש בקלות וביעילות היא ברכה בעיקרה. ועתה אני מבין איך באישון ליל נחטף לנו מושג החיפוש והוחלף בכפיל מתחזה, שמטשטש את הבנתנו שמשהו חשוב חסר.
ההתמכרות הזו שלנו לחיפוש היעיל והמיידי, גרמה לנו לזנוח את ההנאה מהשיטוט, העונג שבגישוש המכוון רק בחלקו. עתה אנחנו מחפשים רק כדי למהר ולדלג לחיפוש הבא, לעיתים בלי לדעת כלל איפה חיפשנו ומה בדיוק מצאנו.
אבל שלושה כשלים מהותיים טמונים בשיטה הזו. האחד, לעיתים מה שאנו מחפשים מצוי לנו מתחת לאף, אבל ההגדרות המצמצמות שלנו מציבות מסננת שגויה שמוליכה אותנו שולל. שנית, אנחנו מפספסים המון הזדמנויות והרפתקאות שכלל לא חיפשנו, ושלא נדע על קיומם אם לא נצא למסע. ושלישית, אנו מאבדים את חדוות ההנאה והריגוש הטמונים בחיפוש, שנגזרו, נחתכו, רודדו וצונזרו בגרסת האיתור המיידי. לא פלא שאין אנו עוצרים להתלהב מהמציאה. אף סרט הרפתקאות שבו נמצאת תיבת האוצר תוך עשרים שניות אינו נחשב למלהיב.
אבל אנחנו, מוסיפים לשמור אמונים לחיפושים קצרים, בעלי ערך אמיתי ורגשי נמוך, חיפושים מתחלפים ושוליים ורדודים. עד שנבין כמה עדיפה השיטה המתבוננת לעומק בתוכן כולו, שחותרת לשיטוט עצמי נטול גבולות בתוך העולם, שמבקשת ללכת לאיבוד דווקא כדי למצוא ולהימצא, שחולמת לפסוע בדרך הקצרה ביותר לשום מקום, ולמצוא בסופו של דבר את תיבת המטמון בבור סמוי מתחת ליסודות הבית, שם המתין לשובינו.
כן, המסר הזה, החזון, הטקסט הזה, אסור לו שיסתיים במילת מפתח שתעקר אותו מתוכנו. אפילו משפט מסכם לא יהיה בקצה. גם לא נקודה
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה