איינשטיין אמר פעם, שצירופי מקרים נועדו לאפשר לאל להישאר אנונימי. יש בזה כדי לחזק תדמיתו של האב הרחמן, המעוניין להקנות לילדיו את התחושה שהשליטה בידיהם. שהם הקובעים את הכללים והוא רק מביט גאה מן הצד, משגיח. שולח מבט סמוי מעבר לפינה, מטשטש אחיזתו.
ואולי גישה דומה מפגין האל המעניק להורים הזכות לחליט את שמות ילדיהם. וסבורים הם בתמימות שבכך מכריעים את גורל הילד, מבלי שהבחינו בחיוך הנסתר מבעד לעננים. אינם יודעים כי רק עונות השמיים יכריעו את אופי הולד. ייגזר עתידו בין סערות סופה ונפש לבין שלוות חופים ודעת.
ויש שיגידו שכך נוהג האל גם ביחסו כלפי הכותבים, ובסתר מכתיב מילותיהם בהחבא. כה שקוע במחברותיהם ולא יבחין כי מעבר לכתפיו השמיימיות קורן חיוכם הנשגב. הם הבוראים אותו במשפטיהם ומקימים אותו לתחיית עד בספריהם. הסגידה לעליונותו נועדה לאפשר להם להישאר אנונימיים.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה