שב וחוזר להגדרה המדוייקת כל כך למוסר וערכים: להרגיש שלא בנוח בתוך ביתך. זו אמנם מהות העניין: תחושת אי נעימות ממקור עלום בסביבה הטבעית, שאמורה לכאורה לשחרר את האדם משלשלאותיו. כמו ספר חוקים שהונחת משמיים (או מהר באמצע המדבר) ומעתה מחייב את כולם בדין וצדק.
מהו ההסבר משביע הרצון לעקרון הזה? מהו מפתח ההצלחה שמניע ומזין אי הנעימות הזו? האופטימיים ידברו על צדק חברתי והיות האדם טוב מטבעו. הריאלים והמופכחים יאחזו בתשובה אחרת. פשוטה וחדה יותר. בושה טהורה. במלוא תפארתה ואכזריותה. בושה וחרפה וכלימה.
ואמנם יסוד מרכזי זה עובר כחוט השני בארועי חיינו בימים אלה. הוא החוט המקשר למשל בין פרשת השוקולד המוטס לחשיפות האחרונות בעניין נהנתנות מנהיגינו. בשני המקרים נועדו החשיפות לעורר מפח נפש למעשים שנועדו להיוותר במחשכים, בפינות נסתרות בשמיים ובארץ. הוצאתם לאור לא נועדה רק להביך ולכפות שקיפות מתקנת. היא כוונה כהצהרת הון עצמית של הציבור: לא אבדה תקוותנו להתלכד סביב קוד ערכי של כבוד ונימוסין. נכונים אנו להוקיע ולהשפיל בנחישות כדי לשמר גחלת כבוד עצמי, לגונן על נחלת אבות נשכחת של התחשבות, סובלנות וצניעות.
סרטון השוקולד הסב לי אושר רב. לא מתוך שמחה לאיד שאינה ראויה במקרה זה. משני טעמים אחרים לחלוטין. ראשית, משום שאני מקווה שהחשיפה תעודד את כולנו להוסיף ולבייש. לא בכדי אני נוזף בכל אדם המשליך אשפה על הארץ, מניח נעליו המלוכלכות על ריפוד הכסא או עוקף בנבזות בתור. אני מעיר בקול רם ומכוון לא רק לננזף אלא גם לסובבים. קורא להם במרומז להביע תמיכה שקטה בדמות מבט נוזף או הנהון עדין. עתידו של הרוב הדומם מובטח רק אם ישוב להיות דור מבייש, אם ישוב ויתחם את גבולות המשחק הלגיטימי.
ושנית, ולא פחות חשוב, ניסיתי להחיל חלק מקסמו של הסרטון גם על עצמי, ליטול פירורי אשמה ובושה ולפזר על ראשי. המסע החשוב לשיבת הבושה לא יכול לפסוח על עצמינו. כל אחד מאיתנו חייב למלא מלוא ריאות את האוויר העכור שנשב בקרב הנוסעים האלה, הבכירים האלה, ולחרוט חלק מצלקותיהם על עורינו שלנו. כל מבייש חייב להתבייש מדי פעם בעצמו. אנחנו חייבים להידרש לדין האחריות והמשמעת שאנו מבקשים להחיל על האחרים. להתבייש קצת בשביל הכלל. לעצור את עצמינו רגע לפני ההתפרצות בידיעה שהמבוכה נועדה לגונן עלינו. אנו אנשים חופשיים, אך כנראה שהחיים עצמם אינם עשויים דבש, גם לא שוקולד. מוטב לעיתים לעשות לעצמינו בושות. בכוחן להפוך אותנו לטובים יותר. מוטב הכלימה מהכלום, מנת חלקה של חברה שבוששה לבייש.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה