יום שלישי, 14 בדצמבר 2010

עבודת הכנה

א - תגיד, אתה מוכן?


ב - מוכן למה? 


א - מוכן, אתה יודע, מוכן...


ב - אני מניח שאתה מתכוון למוכנות לשריפה הבאה. תראה, זה לא עניין פשוט. השריפה תפסה את כולנו עם המכנסיים למטה, וחשפה את ערוות הזרנוקים שלנו בפני כל העולם. אבל הגבורה של הכבאים האמיצים והנחישות של כוחות ההצלה סיפקה את העבודה. חוץ מזה, מוקדם לקבוע מי אשם, ויכול להיות שבסוף יצוץ אשם חדש שבכלל לא חשבנו עליו. ואי אפשר לשלול את האשמה של הממשלה הקודמת, כמו גם את חרפת הממשלה הבאה, שסביר שגם היא לא תעשה דבר. צריך לשבח את מטוסי הכיבוי שפעלו במרץ רב, למרות שבכלל אינם יהודים. וכמובן את כל השרים כולם, שהיו שותפים למאמץ הכולל והמתואם וההכרחי.


א - אז מה בעצם אתה אומר?


ב - עובדים על זה.


א - כן, אבל אני בעצם שאלתי אם אתה מוכן...


ב - אני קולט אותך אחי. אתה מדבר על השטפונות שפקדו אותנו השבוע. תראה, בסך הכל יצאנו בזול - את בתי הקפה בתל אביב נשפץ, את הנמל בקיסריה נשקם, את עמודי התאורה נרומם, את הכבישים שנחסמו נתחם ואת גושי השלג נחמם. אתה תראה, יצא מהמם. אין ספק שחטפנו פה מכה קשה, אבל אתה יודע - אנחנו מדינה מדברית. לא בשבילנו כל המטרים האלה, ולכן לא היה יותר מדי למה לצפות. עושים מה שיש. וברור, שאחרי השריפה הגדולה, אז המים הם ברכה, זה חג לאילנות. גם לאלה שנשרפו. ואת הלקחים יש להפיק.


א - אז מה בשורה התחתונה?


ב - עובדים על זה.


א - ובכל זאת, אני תוהה אם אתה מוכן...


ב - סבבה, סחבק הפנים. אתה מדבר על הסבב הבא מול הבני זונות בצפון. תשמע, אין ספק שצה"ל הוא הצבא הכי חזק באזור, וזה לא פשוט כי הוא גם הכי הומני ומתקדם, מקום שני בהיגיינה ורביעי במגניבות. אבל אנחנו יודעים מה אנחנו עושים. בינתיים אנחנו מתמקדים בלהגיב לכל איום שמשמיע האויב - כדי שלא יעלה לו לראש, ובמקביל מאיימים בחזרה. בדקנו צופרים, חידדנו הנחיות, והפנו מזכרים. בכל מיני צבעים. אני מאמין ובטוח ביכולת שלנו לגבור על כל אחד בסבב הבא, שרק יבוא אלינו במהרה. אני בן אדם מאמין בסך הכול.


א - אז בעצם אתה אומר ש...


ב - עובדים על זה.


א - אבל זה לא מה ששאלתי!


ב - אז מה, מה בעצם אתה רוצה?


א - אני תוהה אם אתה מוכן... להלוות לי כמה שקלים. נדבה. אני רעב ונזקק.


ב - נדבה? אתה רציני? חתיכת פרזיט עצלן... אתה לא מתבייש? לך לעבוד!

אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה