יום שישי, 3 במאי 2013

בלי שורה תחתונה

שני גברים צעירים יושבים לארוחת בוקר בבית קפה. על השולחן פזורים במעורבב צעצועים וחייהם האישיים. כלב חמוד-מדי לבן-מאוד קשור-חזק מחפש תשומת לב מתחת לשולחן, ובידיים תינוק קטן, גנב מבטים.

זוג צעיר שתקן יושב לארוחת בוקר באותו בית קפה בשולחן ממול. היא מביטה בהם ושואלת שאלות אוהדות-מחמיאות. האוכל מגיע והיא מציעה לקחת את הילד בינתיים. כמעט-וניחשה-בן-כמה-הוא. הם לא מתלבטים ומוסרים את החבילה. בינתיים יחליפו כמה מילים עם החבר שלה.

היא מתמוגגת והם שבעים. אפילו הכלב נראה מרוצה. מעל מסכי מחשבים ניידים מתרוממים אישוני-הצצה-סקרנים בכיוונון חטוף.

ברקע ריחות עשן ניקוטין ועוד, מגוון חביתות ואנשים בצבעים מתחלפים. שמש נעימה, צובעת אפור בלבן, חודרת קירות וטרדות. ככה זה צריך להראות, להרגיש.

עוד קפה בבקשה, מבקשים כולם.

אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה