חשוך בין בתים מוארים.
מתנגן בך שיר. מעורר בך.
צובע את הרגע בגווני גבורה,
שרק הבדידות מניסה.
זהו ליל חורף, אך בחוץ אביב,
עטוף במעיל רחמים.
נבוך להביט בחולפים.
הבט. גם אתה חולף.
זה מחיר, אתה מצדיק,
אך לא רכשת דבר.
זהו עול, אתה מסביר,
אך ידיך ריקות.
זו הרוח, מנמק
את הלחות בעיניך.
אך היא חסרה. גם אתה.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה