ומה נותר לו בסוף לאדם, עת קולף ממאוויו, נפרד משאיפותיו, ניעור מחלומותיו. מה מוסיף להלך עימו כשנפטר ממסכותיו, נוטש אמתלותיו, משחרר רסניו. מה מקיים את חומו כשנוטש חומותיו, פורש נדודיו, מוותר על קליפות בידודו.
כמו ספינה שרוצפו קורותיה, והוגבה תורנה ונמתח מפרשה - שואל עצמו האדם מהם היסודות ההופכים אותו אדם, שבלעדיהם לא יוותר הוא עצמו, שבהיעדרם יעלם גם הוא לתהום מצולות השכחה.
יש שטענו כי תחת השכבות לוהט יצר שרידותו, ויש שיאמרו כי כמיהתו לשיפור. יש שיצביעו על תבונה ומשכל, ויש על יצר הכיבוש, של הנעורים, ההרים, השירים.
ואילו אני מוצא מתחת לעור את המחוייבות הבלתי מתפשרת לאחר, לאחרת. לזר, מוכר, חבר, אחר. את הנתינה הבלתי מתפשרת ללא רצון בתמורה. ההתמסרות הנדיבה האמיתית. גם בחדר חשוך ונסתר. ללא תעודה ותהודה. ללא מחילה ותודה. הוויתור השלם על העצמי, המתן האמיתי הנשאב מן הרוח. אהבת האמת, אהבת החינם, הגדולה דיה כדי להכיל את האוהב ונאהביו.
זהו בסיס הקיום, בסיס הספינה. הוא התנאי לציפה על המים, לשיוט ברוח. למנוע מאיתנו לטבוע דווקא במי אפסיים. להיזכר שיש לב. לשאול, ולהשיב, למה.
כמו ספינה שרוצפו קורותיה, והוגבה תורנה ונמתח מפרשה - שואל עצמו האדם מהם היסודות ההופכים אותו אדם, שבלעדיהם לא יוותר הוא עצמו, שבהיעדרם יעלם גם הוא לתהום מצולות השכחה.
יש שטענו כי תחת השכבות לוהט יצר שרידותו, ויש שיאמרו כי כמיהתו לשיפור. יש שיצביעו על תבונה ומשכל, ויש על יצר הכיבוש, של הנעורים, ההרים, השירים.
ואילו אני מוצא מתחת לעור את המחוייבות הבלתי מתפשרת לאחר, לאחרת. לזר, מוכר, חבר, אחר. את הנתינה הבלתי מתפשרת ללא רצון בתמורה. ההתמסרות הנדיבה האמיתית. גם בחדר חשוך ונסתר. ללא תעודה ותהודה. ללא מחילה ותודה. הוויתור השלם על העצמי, המתן האמיתי הנשאב מן הרוח. אהבת האמת, אהבת החינם, הגדולה דיה כדי להכיל את האוהב ונאהביו.
זהו בסיס הקיום, בסיס הספינה. הוא התנאי לציפה על המים, לשיוט ברוח. למנוע מאיתנו לטבוע דווקא במי אפסיים. להיזכר שיש לב. לשאול, ולהשיב, למה.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה